תורת פנג שואי ומקורותיה
מקורה של תורת פנג שואי בסין העתיקה והיא מתבססת על עקרונות הטאואיזם. פנג שואי עוסקת בתנועת אנרגיית הצ'י במרחב שהיא אנרגיית החיים ולה השפעות על תחומי החיים השונים. למעשה תורת פנג שואי עוסקת בשילוב שבין ההשפעות של המבנה ותכונותיו בשילוב עם עקרונות האסטרולוגיה הסינית. כבר בשנת 4800 לפנה"ס ניתן למצוא אזכור לתורת פנג שווי בבית הקברות של הכפר הסיני יאנגשאו אשר בנוי כולו בציר צפון–דרום, ובו כל הבתים בכפר פונים לכיוון דרום על מנת לקבל אליהם את חום השמש בימי החורף הקרים. במרוצת השנים בתי הכפר והערים הסמוכות המשיכו להיבנות בכיוון זה וככל הנראה זהו המקור למדריך החוקים ה"קאוגונג ג'י" אשר מאגד את עקרונות הפנג שואי.
פנג שואי לאורך ההיסטוריה
הכללים למיקום מבנים התבססו בין השאר על מיקום הכוכבים באותו הזמן, ולמרות שחלו שינויים משמעותיים במיקומי הכוכבים והזוית שלהם אל מול כדור הארץ החוקים של תורת פנג שואי נותרו כבעבר. מספר רב של ממצאים ארכאולוגים וביניהם בתי מגורים וקברים שהתגלו ומתוארכים סביב השנים 3000 – 2400 לפנה"ס בנויים בציר צפון–דרום, והם בעלי פתחים או חלונות אשר פונים אל המזלות. אותם כיוונים משמשים את הבונים לפי תורת פנג שווי גם היום. תורת פנג שואי היא עתיקה וצוברת בתוכה חכמה סינית ואת חכמת המזרח הקדומה. הביטויים שלה אינם ניתנים לויכול וההצלחות שלה מוכחות.
